ימי חופשה וימי מחלה

ימי חופשה לפי ותק

המינימום לפי חוק חופשה שנתית, בימי עבודה:

מהשנה התשיעית הזכאות ממשיכה לעלות בהדרגה. מקומות עבודה רבים נותנים יותר לפי חוזה או הסכם קיבוצי, ואז הם המחייבים.

במשרה חלקית או בשנה חלקית, הזכאות יחסית. רוב מערכות השכר צוברות חופשה מדי חודש: 12 ימים בשנה הם חודש אחד של ימי חופשה לכל 12 חודשי עבודה.

פדיון חופשה

אי אפשר "לפדות" ימי חופשה תוך כדי עבודה. בסיום העבודה, המעסיק חייב לשלם על כל היתרה שנצברה, לפי השכר האחרון. הבדיקה החשובה: שהיתרה בתלוש האחרון נכונה.

ימי מחלה

• צבירה: 1.5 ימים לכל חודש עבודה מלא, עד 90 ימים.
• תשלום: היום הראשון לא משולם, היום השני והשלישי ב-50%, ומהיום הרביעי 100%.
• אישור: צריך אישור מחלה מרופא. אפשר להשתמש בימי המחלה גם כשילד, בן או בת זוג או הורה חולים, במסגרת המכסות שבחוק.

ימי מחלה לא נפדים בסיום העבודה, אלא אם נקבע כך בחוזה.

מה לבדוק בתלוש

שתי היתרות צריכות לעלות כל חודש: חופשה לפי הוותק, מחלה ב-1.5 ימים. ימים שירדו צריכים להתאים לימים שבאמת לא עבדתם. פירוט מלא במדריכים חופשה שנתית ודמי מחלה, או בדקו את התלוש.